כאב
חוט בתוך מחט,
כאב בתוך גוף.
והרשות נתונה
אם לשקוע,
אם לצוף.
הכאב כך תופר
כיסויים בשכבות,
בתוך האדם
מנסה להסוות
קרעים של שנים, מרחק שנות אור-
להחזיר ניצוץ אלוהי למקור.
יד מושטת
אל גוף דואב,
חור שחור
אל תוכו שואב
מחשבות, רגשות,
התנסויות אינספור.
עמוק בתוך חלל
ממתין לו
האור.
מילים יפות
השבמחקשאלתי אלייך האם האור הוא הדימוי לתקווה??
האור אכן מסמל את התקווה, אך אין זו תקווה הקיימת שם בחוץ, אלא עמוק בתוכינו - אותו אור נשכח שהינו למעשה ראשית הדברים.
השבמחקאני סבורה שמטרת מסע החיים של האדם היא למצוא ולהגיע אל האור הקיים עמוק בתוכו, וכי כל התנסות כואבת בחיינו הינה למעשה גם הזדמנות עבורנו ללמוד על עצמנו, להתקרב אל עצמנו וכך, גם אל האור הקיים בנו...
זו בעיניי התקווה האמיתית -האור הנמצא אי שם בקצה המנהרה והמרחק ממנו הם אך השתקפות של מרחק האדם מן האור של עצמו...
תודה ודים