אהבה
בנקודת זמן רחוקה מאיתנו
נולד לו אלוהים.
אז, בימים ההם לא היו מילים.
רק זרימה היתה,
יקום אדיר ובוהק,
שעמם לאלוהים
והוא החל מפהק.
לא היה לו ממי להתבייש
ומה להסתיר
ותוך כדי פיהוק החל הוא לשיר.
השיר שהמציא כלל את כל האותיות
מ-א' ועד ת',
ללא הפסקות.
התענג על הצלילים
ומשך אותם ארוכות
אה...בה... גה....דה...
וכך המשיך עוד ועוד.
שמע האדם את הצלילים
עמוק בתוך ליבו,
חשב שהוא חכם
ומיהר לומר את דברו.
וכך, חסר סבלנות המציא את המילה,
אך בשל יעילותו הסתפק בהתחלה:
"אה..בה.., כן. זה מספיק!"
ומאז החלה המילה להעיק.
בלבול גדול נוצר
והפער כך נפער
בין האדם ואלוהים,
הכל בגלל מילים
בגלל חוסר סבלנות,
חפזון ויהירות.
אך כשנעצור שוב ונשמע,
נחוש מחדש את הזרימה.
נבין היטב את הדברים
כי לאהבה אין באמת מילים.
אהבה היא כל הצלילים כולם
אהבה היא כל מה שישנו בעולם.
***
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה