הטקס נמשך כרגיל. אני הולכת בחוף ואז מתיישבת באופן ספונטני היכן שמנחה אותי הלב.
הבוקר אני מתישבת במרחב שבין שני שוברי גלים. מתישבת ומקשיבה לקולם העצמתי של הגלים, הזורמים בחופשיות אל החוף- זורמים ללא מעצורים.
העצמה האדירה הפגישה אותי עם העצמה שבי, זו שלעיתים קרובות יצרה בכוחה "שוברי גלים" פנימיים.
אני מבינה היום ששוברי גלים אלה היו נחוצים כדי לייצר שקט, כדי להרגיש בטחון והגנה.
הבוקר אני כבר מצליחה ליצר שקט מול הגלים הסוערים.
הבוקר הזרימה הישירה, החזקה מדברת אלי. איתה אני בוחרת להזדהות.
שוברי הגלים איתי. אני מוקירה אותם ומשחררת אותם באהבה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה